מקור הרוע

ביקורת - מי שאכל פעם אחת מצלחת פח
כפי שכתבתי לאתר סימניה
קישור לאתר סימניה

זהו ספור עם סוף צפוי , צפוי כמו זריחת החמה ביום בהיר. צפוי מעצם שמו של הספר "מי שאכל פעם מצלחת פח" מסוג משפטי סיבה ומסובב ( מי שהולך בערב לישון במלונה , קם בבוקר עם פישפשים) בבחינת  לא אשאיר לכם הפתעות, הכל צפוי וידוע.
            זוהי גם חולשתו של הספר אשר לא משאיר לקורא קצה של חוט להאחז בו. יחד עם זאת צריך להגיד ביושר הספר בהחלט טוב במובן הטוב של המילה.
מי שמחפש בספר את "לבד בברלין" (המצוין) מצפה לו אכזבה.
מאידך האנס פאלאדה בהחלט יודע להביא סיפור לקוראיו.
העלילה מחזירה אותנו למקורות הרוע שהצמיחה האומה הגרמנית, אשר יצרה את המפלצת הגדולה בתולדות האנושות.
 אם סרטו של מיכאל האנקה "סרט לבן" מצייר במכחול ויזואלי את ה- D.N.A של האדם הגרמני מתחילת המאה ה-20 הרי יש לזכור שהוא נעשה רק בדיעבד, לעומתו הספר הזה נכתב קצת לפני עליית הנאציזם מה שנקרא "בזמן אמת" וכמו בלבד בברלין ( שנכתב לאחר המלחמה) גם כאן אנו עדים לטיפוסים נכלולים רעי לב וצרי אופק.
למרות שפה ושם הכתיבה מייגעת במקצת,  הספר בהחלט שווה קריאה
3.5 כוכבים.
קישור לאתר סימניה 




קישור לאתר סימניה