יום ראשון, 27 בינואר 2013

לחרופ עם לינקולן



אמש ראינו,  מה אני אומר ראינו, היינו בסרט של סטיבן שפילברג " לינקולן " 

============   א ז ה ר ת      ת ר ד מ ת   ==============

אל תלכו לסרט בשבת בצהרים  לאחר שאכלתם חמין של שבת ,
זה פשוט לא עובד,  העיניים ממאנות להפתח גם לא בעזרתם של גפרורים אמריקאים.
אם בכל זאת אתם מתעקשים ( האישה לוחצת ),
תצטידו במזון לצפורים , ויפה שעה אחת קודם .  בלאו הכי אתם עומדים לנקר שעתיים.
כדי לתת חוות דעת מלומדת על הסרט עצמו אצטרך מן הסתם לראותו בשנית.




יום חמישי, 24 בינואר 2013

לסלוח ולשכוח


ביקורת ספר - ימים יגידו
כפי שכתבתי לאתר סימניה
קישור לאתר סימניה

השמוש היחיד שאני יכול לראות בספר הזה הוא בהעברת הזמן. 
זה מסוג הספרים שאתה לוקח איתך לשדות תעופה, קופ"ח תחנות אוטובוס או במקרה הטוב בתי מלון מה שנקרא בעגה המקומית רומן למשרתות. ספר שמצריך ראש קטן בלי שום מאמץ מחשבתי, ריכוז או ענין. משהו פרווה כזה בין לבין, לא בשר ולא חלב. אני קורא לספרים האלה "ספרים על המשקל", סופר בעל שם כותב זיבלונים בהזמנת המו"ל על מנת להעשיר את חשבון הבנק של שניהם. (יש דוגמאות אין ספור בארסנל כמו ג'ון גרישם דן בראון ושכמותם )
יחד עם זאת סיפור העלילה קולח, וכרגיל אצל ארצ'ר הוא כתוב במיומנות. הבעיה שהוא משאיר אחריו רק אבק דרכים הנמוג ברוח.
או במילים אחרות לקרוא,לסלוח ולשכוח.  שלושה כוכבים



קישור לדף באתר סימניה



יום שבת, 19 בינואר 2013

מנפלאות הפייסבוק – או כיצד נצלתי מחבל התליה.





                                                                                                                                                                      ליל שבת  18.1.2013                                                       

חלק א  -  ! HELP
( תתעלמו מכל ההערות שכתבתי בסוגריים הם לשימוש עצמי בלבד)

לכל חבריי , ידידיי, מכריי , בני משפחתי  וחורשי טובתי -  זוהי קריאת S.O.S ראשונה ואחרונה .
אני נמצא כעת ( לא תאמינו )  בחושה,  במקום שנקרא  K.BRIDALS - ( רצ"ב מפה )  שזה איזה אתר, פרבר או השד יודע מה בבירת פקיסטן – קארצי.         
נכון לעכשיו ( מצב זמני בלבד ) המצב שקט ורגוע ,  אתם יודעים איך זה , יום שישי לפנות ערב (מה כבר יש לעשות, יושבים על הברזלים ומפצחים גרעינים ). נכון שמדי פעם שומעים את קריאת המואזין - אללהו אכבר , פה ושם גם קולות ירי ( חתונה, בר מצווה או סתם איזה חאפלה ), בו נגיד שהריח לא משהו ( בלשון המעטה ) ,  שלא לדבר על האוכל,  אבל כמו שאומרים במקומותינו - אין מקום לדאגה, בינתיים הכל דבש,  או בשפתו של איבט הכל גן עדן.
אתם ודאי שואלים את עצמכם  על מה הוא בכלל מֵחַרְטֵט ( מלשון חירטוט) האיש הזה ( שלא לומר האדיוט הזה ) נפל לו בורג? אולי חטף מכת חום? או חו"ח תפס איזה כולירה לא עלינו ? או שמא אחז בו הדיבוק ?  ובכן , התשובה במילה אחת היא לא  ובשתי מילים לא ולא. לא מיניי ולא מקצתיי . 

המעשה שהיה כך היה : 
אמש  נכנסתי לפייסבוק לעשות קצת סדר בדף שלי,  (אתם יודעים איך זה , משועמם , מנסה לחקור במופלא ממך ולבסוף כורה לעצמך בור ) , בסך הכל רציתי לציין את מקום מגורי פ"ת  אבל, מה לעשות, היד (שידעה כבר ימים טובים מאלו) קצת החליקה לי ובום... נחתתי על החור הזה בקראצ'י פקיסטן .

מצד שני אפשר שהמזל בכלל האיר לי פנים, תחשבו על זה רגע, היה יכול להיות הרבה יותר גרוע , הייתי יכול ליפול בעומק האוקינוס השורץ כרישים, דגי טרף או סתם חרצפים, ומה אז ? איך לדעתכם הייתי חוזר? בשחיה?  נראה לכם?
נחזור לסיפור. לחצתי לתומי - ENTER  וזהו זה . פיניטו לקומדיה , הלך עלי, כמו בשחמט, נגעת – נסעת  , החזרות והנחות בטלות, יענו חתונה קאתולית (ואני בכלל יהודי) אז מה עושים ?
לך תמצא בליל שבת רב שיערוך גרושין ויחלץ אותך מֵהַבְרוּךְ, כולם או בבית הכנסת או מפשפשים בסיר הטושלנט לוודא שלא נשרף  או במילים אחרות מלקקים את האצבעות .

בדקתי את כל האפשרות העומדות בפני, הפכתי והפכתי, חפרתי והעמקתי, אבל מה ? נאדה , גורנישט מיט גורנישט ,לא זז הרוורס.
והפייס שלי ( בפא רפויה ) השמחה שורה במעונו,  נהנה מכל רגע, מחייך אלי מ-  face to face . 
לא רק שסידר אותי  והכניס לי בגדול .הוא עוד צוחק עלי ואומר "חייך, אכלת אותה, גם בד"ץ לא יעזור לך, לך חפש את החברים שלך" . ( אם יש לך בכלל ?)

ולכן חבריי , ידידיי , מכריי  ובני משפחתי  זה בדיוק מה שאני עומד לעשות. אני פונה אליכם בקריאה נואשת אנא חלצוני מהמצב אליו נקלעתי, החזירו אותי לכור מחצבתי, לעירי  כאם לי פ"ת .  ואנא מהרו עשות, על מנת שאוכל להגיע ליום שלישי, הלוא הוא יום הבוחר ולממש את זכותי החוקית .
בואו יחד ונוכיח למלעון  שאנחנו חכמים יותר, נבונים יותר ויודעים את התורה  , שידע מה זה להתעסק איתנו, שישב לבד בחושך.  פולני שכמותו ! ,   למה מי הוא ?  ומה הוא חושב שהוא בכלל ?    
כמו כן לזה שיגיע ראשון ויחלץ אותי מובטח פרס ניחומים  –  סוף שבוע בעיר האבות עם מירי כפיים רגב בג'אקוזי . 

ומקארצ'י  הרחוקה שולח לכם ברכת שבת שלום
מצפה לעזרתכם, משה 


חלק ב נמצא בפוסט הבא   





                                     

חלק ב - לכוחותינו שלום


                                                                                                                     שבת  19.1.2013
                             

לכל ידידיי, מכריי, בני משפחתי וחורשי טובתי בארץ ובתפוצות שבת שלום.   
כפי שאתם רואים ( בשעה טובה ) החילוץ עבר בהצלחה,  שבתי הבייתה בשלום , מעתה אני שוב בן חורין בעירי האהובה פ"ת.  ( טפו...טפו...טפו...חמסה חמסה חמסה)  
ראשית אני מודה לכולכם על העזרה הנפשית והפיזית שהענקתם לי בהיותי פליט על אדמת נכר .

במיוחד אני מודה לראש ממשלתנו האהוב ( השם ישמור) שלא חסך מאמצים  (למרות ששרה נזפה  בו להגיע מיד לארוחת ערב שבת) הפעיל את קשריו הטובים ברחבי הגולה וגייס לטובת העניין שועי עולם, מלחכי פנכה, ידועני שם  ותותחי על (שרית חדד) .

כמו כן לחמ"ל שהוקם  (למרות השעה המאוחרת) במשרד החוץ שריכז בעבורי את כל ההודעות המסרים הטוקבקיים וההצעות הרבות ששלחתם. ( עדין מחכים להצעות הימאים )

כמובן לא נפקד גם שגרירנו בארה"ב, שרתם למשימה את הנשיא אובמה בכבודו ובעצמו (שעזב את כל משחקי הוויקנד עם כלבו האהוב - בו ) וההכריז על כוננות מיידית בכל הכוחות המזוינים המוצבים באפגניסטן ובאוקינוס ההודי וליתר בטחון גם שיגר שתי נושאות מטוסים לאזור.

ליאיר ( הלפיד שלפני המחנה ) שניכס את שמי לקמפיין העתיד שלו ושלח לי תעודת חבר של כבוד במעמד הביניים הישראלי ( ואני בכלל ממעמד הפועלים ).
לחברי כאח לי נפתלי שהזעיק מיד את נוער הגבעות והציע ברוב חוכמתו לכבוש את דרום פקיסטן ( ויפה שעה אחת קודם). החרו החזיקו אחריו גם בן ארי, מרזל ובן גביר שדרשו לא להסתפק בדרום אלא לכבוש גם את הצפון ( תג מחיר ).
למיועדת שלי (לא שלי) שהחזירה אותי 40 שנה לאחור וצירפה אותי לקופת חולים של ההסתדרות ( במכבי כבר מנסחים כתב תביעה ).
תודה מיוחדת גם לכל אלה שחושבים שאני נכס אלקטורלי ואינם יודעים שאני בכלל נטל. ( המפלגה שאני מצביע לה נמצאת באופוזיציה בערך משנת 48 ).
ולבסוף , לכל אותם שהתפללו לשלומי ובראשם שר הפנים וחבריו לטרויקה ובמיוחד למר"ן שגם חיבר תפילה מיוחדת לשובי בשלום,  שנקראה אמש בכל בתי הכנסת של היזדים.

ואחרונה אחרונה חביבה לאחת וליחידה שבאמת חילצה אותי מידם של הפורעים אשר סימנו אותי כטרוריסט, כופר, ושמאלני חסר חוט שידרה  ודרשו לעשות בי שפטים ולתלות אותי בכיכר העיר עד צאת נשמתי הארורה -  הלא היא אחייניתי האהובה נעמה שעזבה את כל עיסוקיה הלא רבים ולא חסכה כל מאמץ,  ובדם, חלב, יזע ודמעות  עזרה לי לחזור הביתה בשלום – כל הכבוד יקירה.

כפי שהבטחתי ( ולכן אקיים ) נעמה היא גם הזוכה בפרס הניחומים הנכסף ( סוף שבוע בשאנטי עם אתם יודעים מי ) על חשבון הברון (שלדון ) ובחסות הביביטון (ישראל איום).

בהערכה ובהוקרה , משה


רגע לפני החילוץ  ולמען הסר כל ספק  ,שלא תגידו סתם עבד עלינו,  עוד הספקתי לחלץ תמונה משותפת עם החברה והרי היא לפניכם.


השלישי בשורה התחתונה מימין  (עם כובע לבן, משקפיי שמש וזקנקן ) מקלל בעברית ( חופשי חופשי ) ביקש למסור ד"ש למר"ן (למדו יחד בגן ), ובהזדמנות הראשונה אמלא את משאלתו.  

יום ראשון, 13 בינואר 2013

מקור הרוע


ביקורת - מי שאכל פעם אחת מצלחת פח
כפי שכתבתי לאתר סימניה
קישור לאתר סימניה

זהו ספור עם סוף צפוי , צפוי כמו זריחת החמה ביום בהיר. צפוי מעצם שמו של הספר "מי שאכל פעם מצלחת פח" מסוג משפטי סיבה ומסובב ( מי שהולך בערב לישון במלונה , קם בבוקר עם פישפשים) בבחינת  לא אשאיר לכם הפתעות, הכל צפוי וידוע.
            זוהי גם חולשתו של הספר אשר לא משאיר לקורא קצה של חוט להאחז בו. יחד עם זאת צריך להגיד ביושר הספר בהחלט טוב במובן הטוב של המילה.
מי שמחפש בספר את "לבד בברלין" (המצוין) מצפה לו אכזבה.

מאידך האנס פאלאדה בהחלט יודע להביא סיפור לקוראיו.
העלילה מחזירה אותנו למקורות הרוע שהצמיחה האומה הגרמנית, אשר יצרה את המפלצת הגדולה בתולדות האנושות.

 אם סרטו של מיכאל האנקה "סרט לבן" מצייר במכחול ויזואלי את ה- D.N.A של האדם הגרמני מתחילת המאה ה-20 הרי יש לזכור שהוא נעשה רק בדיעבד, לעומתו הספר הזה נכתב קצת לפני עליית הנאציזם מה שנקרא "בזמן אמת" וכמו בלבד בברלין ( שנכתב לאחר המלחמה) גם כאן אנו עדים לטיפוסים נכלולים רעי לב וצרי אופק.
למרות שפה ושם הכתיבה מייגעת במקצת,  הספר בהחלט שווה קריאה

3.5 כוכבים.
קישור לאתר סימניה 




קישור לאתר סימניה