יום שישי, 26 באפריל 2013

הקצב מפראג

ביקורת ספר : למוח של הימלר קוראים היידריך
הביקורת שכתבתי לאתר "סימניה" לספרו של  לורן בינה  "HHhH"


השמות יוזף ולצ'יק, יאן קוביש ויוזף גבצ'יק ודאי אינם אומרים לרובכם דבר וחצי דבר . גם בשם העיירה לידיצה שעל יד פראג אתם נתקלים פה לראשונה. על היידריך אולי שמעתם, אבל אני מסופק אם יש לכם שמץ של מושג מה היה חלקו או יותר נכון כמה היה חלקו במכונת ההשמדה הנאצית. האם ידעתם למשל שהוא היה הרוח החיה והוגה הרעיון של הפתרון הסופי ? הידעתם כי בשדרה הבכירה של הפיקוד הנאצי הוא נחשב לארכי פושע מספר אחד. הידעתם שכונה הקצב מפראג, התליין, והמפלצת הבלונדינית. הידעתם שיועד להיות יורשו של היטלר בבוא הזמן. את כל התשובות לשאלות אלה ואחרות תמצאו בספרו המופלא של לורן בּינֶה HHhH . זהו רומן היסטורי שלא לומר מסמך דוקומנטרי מרתק נדיר וכתוב ביד אומן . בּינֶה ממציא פה ז’אנר חדש של כתיבה שבו הוא משתף את הקורא בהתלבטויותיו לגבי מה ראוי ומה לא ראוי להכתב. מדוע כתב כך ולא אחרת ? האם בדה משהו מליבו ? איזה תחקיר ערך ? איזה ספרים קרא? איזה סרטים ראה ? ולהשלמת הפאזל באיזה מוזאונים אתרים ומקומות ביקר בכדי לשקף את חקר האמת.
מן הסתם אתם חושבים שזהו ספר לימוד דידקטי, קשה לקריאה, עמוס בפרטים, וגובה מאמץ יתר? אז זהו שלא. זהו ספר קל, הנקרא בגמיעה, עשוי פרקים קצרים, מתומצת וממוקד בעיקר, וחותר לאמת בלי כל הבולשיט שמסביב. זהו ספר שבא לסגור לרובנו חור בהשכלה באחד הפרקים הכואבים, השפלים והמזוויעים שהמין האנושי ידע משחר ההיסטוריה. ובמיוחד זהו ספר המוקדש לשלושת גיבוריו שהזכרתי בפתיח, אשר התנקשו בצורר ושילמו על כך בחייהם, ולזכר תושבי לידיצה שחוסלו כפעולת ענישה, והעיירה עצמה שנמחקה מעל פני האדמה.
ספר חובה !


יום שלישי, 9 באפריל 2013

אם תשים תחבושת, לא יעזור לך שנתיים

 ביקורת ספר : עיר מקלט  

הביקורת שכתבתי לאתר "סימניה" לספרו של ליעד שוהם "עיר מקלט "
http://simania.co.il/showReview.php?reviewId=64598

במוצ"ש שמעתי בחדשות כי תפסו את האנס הארתראי אשר אנס נערה לפני חודשיים וה- DNA שלו נשלח לבדיקות מעבדה. היום בכותרת הראשית של אתר הארץ נאמר: "היועמ"ש אינו שולל גירוש אזרחי סודאן הכלואים בארץ". מתחת לאפנו מתרחשים דברים כמעט מידי יום שאיננו מודעים להם או שאנו אוטמים את עצמנו בפניהם.
ספרו החדש של ליעד שוהם "עיר מקלט" בדיוק עוסק בנושא הזה. ניגלה כאן לעיננו עולם חדש שנמצא כמטחווי קשת מאיתנו ויחד עם זאת כמעט ואינו נוגע באנו או ברובנו.
חייהם של אריתראים וסודנים בדרום תל אביב בעיקר בסביבת התחנה המרכזית הישנה.
זהו עולם של אנשים החיים בשולי השוליים של החברה, בעולם של פחדים, מצוקות, מאבקי הישרדות על בסיס יומי, עולם של חוקים וקודי התנהגות שרחוקים מאיתנו כרחוק מזרח ממערב. ליעד שוהם שעשה תחקיר מקיף בנושא ( הקטע האחרון בספרו מוקדש לתחקיר) מביא לנו רק את אפס קצהו.
עם יד על הלב כמה מאיתנו באמת מתענינים במה שעובר על האנשים האלה ?
כל זה משמש רק רקע ל- "מותחן" החדש הזה. הבעיה היא שאתה קורא את הספר אתה לא משוכנע שלא קראת אותו איפשהו בעבר. האמת, אני מנסה לזכור ספר אחד של שוהם שקראתי בשנים האחרונות (וקראתי כמעט את כולם ) ואינני מצליח. האם זה אומר שיש לי בעיות בזכרון ? ( ספרים אחרים אני דווקא זוכר לא רע ) או שזה אומר שהספרים לא מספיק מענינים ומרתקים אותי. ולמעשה הוא חוזר פה לאותו שטנץ קבוע של עלילה שרק הדמויות בה מתחלפות. בכוונה שמתי את המילה "מותחן" במרכאות. מותחן לפי הבנתי אמור לרתק בצורה שלא אוכל לעזוב את הספר. לצערי זה לא מה שקרה הפעם. אותי הוא לא ריתק, ויעיד הזמן הרב שלקח לי לסיים אותו, ( למעלה משבועיים) בהחלט שיא שלילי ולא מחמיא.
שלושת הכוכבים שאני בכל זאת מעניק לו הם בזכות הרקע לעלילה שפתח בפני עולם שלא הכרתי. איך אמר דני סנדרסון " הנושא כזה כאוב, אם תשים תחבושת, לא יעזור לך שנתיים"
.