ביקורת ספר : עיר מקלט
הביקורת שכתבתי לאתר "סימניה" לספרו של ליעד שוהם "עיר מקלט "http://simania.co.il/showReview.php?reviewId=64598
במוצ"ש שמעתי בחדשות כי תפסו את האנס הארתראי אשר אנס נערה לפני חודשיים וה- DNA שלו נשלח לבדיקות מעבדה. היום בכותרת הראשית של אתר הארץ נאמר: "היועמ"ש אינו שולל גירוש אזרחי סודאן הכלואים בארץ". מתחת לאפנו מתרחשים דברים כמעט מידי יום שאיננו מודעים להם או שאנו אוטמים את עצמנו בפניהם.
ספרו החדש של ליעד שוהם "עיר מקלט" בדיוק עוסק בנושא הזה. ניגלה כאן לעיננו עולם חדש שנמצא כמטחווי קשת מאיתנו ויחד עם זאת כמעט ואינו נוגע באנו או ברובנו.
חייהם של אריתראים וסודנים בדרום תל אביב בעיקר בסביבת התחנה המרכזית הישנה.
זהו עולם של אנשים החיים בשולי השוליים של החברה, בעולם של פחדים, מצוקות, מאבקי הישרדות על בסיס יומי, עולם של חוקים וקודי התנהגות שרחוקים מאיתנו כרחוק מזרח ממערב. ליעד שוהם שעשה תחקיר מקיף בנושא ( הקטע האחרון בספרו מוקדש לתחקיר) מביא לנו רק את אפס קצהו.
עם יד על הלב כמה מאיתנו באמת מתענינים במה שעובר על האנשים האלה ?
כל זה משמש רק רקע ל- "מותחן" החדש הזה. הבעיה היא שאתה קורא את הספר אתה לא משוכנע שלא קראת אותו איפשהו בעבר. האמת, אני מנסה לזכור ספר אחד של שוהם שקראתי בשנים האחרונות (וקראתי כמעט את כולם ) ואינני מצליח. האם זה אומר שיש לי בעיות בזכרון ? ( ספרים אחרים אני דווקא זוכר לא רע ) או שזה אומר שהספרים לא מספיק מענינים ומרתקים אותי. ולמעשה הוא חוזר פה לאותו שטנץ קבוע של עלילה שרק הדמויות בה מתחלפות. בכוונה שמתי את המילה "מותחן" במרכאות. מותחן לפי הבנתי אמור לרתק בצורה שלא אוכל לעזוב את הספר. לצערי זה לא מה שקרה הפעם. אותי הוא לא ריתק, ויעיד הזמן הרב שלקח לי לסיים אותו, ( למעלה משבועיים) בהחלט שיא שלילי ולא מחמיא.
שלושת הכוכבים שאני בכל זאת מעניק לו הם בזכות הרקע לעלילה שפתח בפני עולם שלא הכרתי. איך אמר דני סנדרסון " הנושא כזה כאוב, אם תשים תחבושת, לא יעזור לך שנתיים"
.