הַשֶּׁמֶשׁ יָרְדָה הָעֶרֶב הִגִּיעַ.
הַכְּבָשִׁים כְּבָר בַּדִּיר, הַסּוּסִים בָּאֻרְוָה
הַפְּרָחִים סוֹגְרִים אֶת עָלֵי הַגָּבִיעַ
חֲבַצֶּלֶת הַחוֹף מְכוֹפֶפֶת רֹאשָׁהּ.
בַּגַּן הֶחָשׁוּךְ נַדְנֵדָה מְשֻׁתֶּקֶת.
וְתַן מְיַלֵּל אֶת הַשֶּׁקֶט מֵפֵר,
הָעֵצִים מִתְפַשְּׁטִים כִּי הֵחֵלָּה שַׁלֶּכֶת
כְּשֶׁיָּרֵחַ חִוֵּר בֵּין עָנָן מִסְתַּתֵּר.
נִצְנוּץ גַּחְלִילִית בְּאוֹרָה מְאוֹתֶתֶת
בַּמְּלוּנָה בַּחֲצֵר נָם הַכֶּלֶב נָבְחַן
שְׂמָמִית יְרֻקָּה עַל הַקִּיר מְשׁוֹטֶטֶת
עַל חוּט תַּיִל יָשֵׁן הָעוֹרֵב הַצַּרְחָן.
צִרְצוּר
שֶׁל צְרָצַר, קַרְפָּדָה מְקַרְקֶרֶת
מְרִיצָה חֲלוּדָה
הַזְּרוּקָה בַּפִּנָּה
דְּבוֹרָה הָעוֹשָׂה
אֶת דַּרְכָּהּ לַכַּוֶּורֶת
וְדַחְלִיל הַנִּצָּב
עַל מִשְׁמָר הַּגִּנָּה.
הֶחָתוּל הַשָּׁחוֹר מִצְטַנֵּף בַּמִּרְפֶּסֶת
קוּבִּיּוֹת הַמִּשְׂחָק עַל הַדֶּשֶׁא שׁוֹבְתִים.
יוֹנָה עַל גּוֹזָל אֶת
כְּנָפֶיהָ פּוֹרֶשֶׂת
וְאַלְפֵי כּוֹכָבִים בַּשָּׁמַיִם
נוֹבְטִים.
הַבֻּבָּה זֶהָבָה עוֹצֶמֶת עֵינַיים
וְאִמָּא בַּחֶדֶר סוֹגֶרֶת וִילוֹן
מַהֲרוּ יְלָדִים לְצַחְצַח
שִׁינַּיִים
הִגִּיעַ הָעֵת כְּבָר לָלֶכֶת לִישׁוֹן.
מתוך הבלוג:
© כל הזכויות שמורות למשה שיינרמן
