מנפלאות הפייסבוק – או כיצד נצלתי מחבל התליה.

                                                                                                                                                                      ליל שבת  18.1.2013                                                       

חלק א  -  ! HELP
( תתעלמו מכל ההערות שכתבתי בסוגריים הם לשימוש עצמי בלבד)

לכל חבריי , ידידיי, מכריי , בני משפחתי  וחורשי טובתי -  זוהי קריאת S.O.S ראשונה ואחרונה .

אני נמצא כעת ( לא תאמינו )  בחושה,  במקום שנקרא  K.BRIDALS - ( רצ"ב מפה )  שזה איזה אתר, פרבר או השד יודע מה בבירת פקיסטן – קארצ’י.         
נכון לעכשיו ( מצב זמני בלבד ) המצב שקט ורגוע ,  אתם יודעים איך זה , יום שישי לפנות ערב (מה כבר יש לעשות, יושבים על הברזלים ומפצחים גרעינים ). נכון שמדי פעם שומעים את קריאת המואזין - אללהו אכבר , פה ושם גם קולות ירי ( חתונה, בר מצווה או סתם איזה חאפלה ), בו נגיד שהריח לא משהו ( בלשון המעטה ) ,  שלא לדבר על האוכל,  אבל כמו שאומרים במקומותינו - אין מקום לדאגה, בינתיים הכל דבש,  או בשפתו של איבט הכל גן עדן.

אתם ודאי שואלים את עצמכם  על מה הוא בכלל מֵחַרְטֵט ( מלשון חירטוט) האיש הזה ( שלא לומר האדיוט הזה ) נפל לו בורג? אולי חטף מכת חום? או חו"ח תפס איזה כולירה לא עלינו ? או שמא אחז בו הדיבוק ?  ובכן , התשובה במילה אחת היא לא  ובשתי מילים לא ולא. לא מיניי ולא מקצתיי . 

המעשה שהיה כך היה : 

אמש  נכנסתי לפייסבוק לעשות קצת סדר בדף שלי,  (אתם יודעים איך זה , משועמם , מנסה לחקור במופלא ממך ולבסוף כורה לעצמך בור ) , בסך הכל רציתי לציין את מקום מגורי פ"ת  אבל, מה לעשות, היד (שידעה כבר ימים טובים מאלו) קצת החליקה לי ובום... נחתתי על החור הזה בקראצ'י פקיסטן .

מצד שני אפשר שהמזל בכלל האיר לי פנים, תחשבו על זה רגע, היה יכול להיות הרבה יותר גרוע , הייתי יכול ליפול בעומק האוקינוס השורץ כרישים, דגי טרף או סתם חרצפים, ומה אז ? איך לדעתכם הייתי חוזר? בשחיה?  נראה לכם?

נחזור לסיפור. לחצתי לתומי - ENTER  וזהו זה . פיניטו לקומדיה , הלך עלי, כמו בשחמט, נגעת – נסעת  , החזרות והנחות בטלות, יענו חתונה קאתולית (ואני בכלל יהודי) אז מה עושים ?
לך תמצא בליל שבת רב שיערוך גרושין ויחלץ אותך מֵהַבְרוּךְ, כולם או בבית הכנסת או מפשפשים בסיר הטושלנט לוודא שלא נשרף  או במילים אחרות מלקקים את האצבעות .

בדקתי את כל האפשרות העומדות בפני, הפכתי והפכתי, חפרתי והעמקתי, אבל מה ? נאדה , גורנישט מיט גורנישט ,לא זז הרוורס.
והפייס שלי ( בפא רפויה ) השמחה שורה במעונו,  נהנה מכל רגע, מחייך אלי מ-  face to face . 
לא רק שסידר אותי  והכניס לי בגדול .הוא עוד צוחק עלי ואומר:  "חייך, אכלת אותה, גם בד"ץ לא יעזור לך, לך חפש את החברים שלך" . ( אם יש לך בכלל ?)

ולכן חבריי , ידידיי , מכריי  ובני משפחתי  זה בדיוק מה שאני עומד לעשות. אני פונה אליכם בקריאה נואשת אנא חלצוני מהמצב אליו נקלעתי, החזירו אותי לכור מחצבתי, לעירי  כאם לי פ"ת .  ואנא מהרו עשות, על מנת שאוכל להגיע ליום שלישי, הלוא הוא יום הבוחר ולממש את זכותי החוקית .

בואו יחד ונוכיח למלעון  שאנחנו חכמים יותר, נבונים יותר ויודעים את התורה  , שידע מה זה להתעסק איתנו, שישב לבד בחושך.  פולני שכמותו ! ,   למה מי הוא ?  ומה הוא חושב שהוא בכלל ?    

כמו כן לזה שיגיע ראשון ויחלץ אותי מובטח פרס ניחומים  –  סוף שבוע בעיר האבות עם מירי כפיים רגב בג'אקוזי . 

ומקארצ'י  הרחוקה שולח לכם ברכת שבת שלום

מצפה לעזרתכם, משה 


חלק ב נמצא בפוסט הבא