לסלוח ולשכוח

ביקורת ספר - ימים יגידו
כפי שכתבתי לאתר סימניה
קישור לאתר סימניה

השמוש היחיד שאני יכול לראות בספר הזה הוא בהעברת הזמן. 
זה מסוג הספרים שאתה לוקח איתך לשדות תעופה, קופ"ח תחנות אוטובוס או במקרה הטוב בתי מלון מה שנקרא בעגה המקומית רומן למשרתות. ספר שמצריך ראש קטן בלי שום מאמץ מחשבתי, ריכוז או ענין. משהו פרווה כזה בין לבין, לא בשר ולא חלב. אני קורא לספרים האלה "ספרים על המשקל", סופר בעל שם כותב זיבלונים בהזמנת המו"ל על מנת להעשיר את חשבון הבנק של שניהם. (יש דוגמאות אין ספור בארסנל כמו ג'ון גרישם דן בראון ושכמותם )
יחד עם זאת סיפור העלילה קולח, וכרגיל אצל ארצ'ר הוא כתוב במיומנות. הבעיה שהוא משאיר אחריו רק אבק דרכים הנמוג ברוח.
או במילים אחרות לקרוא,לסלוח ולשכוח.  שלושה כוכבים


קישור לדף באתר סימניה